דרשה לקראת הבחירות ברשויות המקומיות פרשת ״תצווה״
"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר״
הרבה מירה רגב
– בשבת הקרובה, שבת שלפני הבחירות לרשויות המקומיות, נקרא את פרשת "תצווה" שהיא חלק מפרשות המשכן בספר שמות, בהן מסופר לנו על בניית המשכן. המשכן היה בית שיהיה מרכז לעם. נקודת מפגש בין אלוהים והאדם, ומקום שיבטא את האמונות שלנו.
לקראת השבת והבחירות המקומיות נציע שלוש נקודות מבט לחשוב עליהן: מקום, בחירה והנהגה.
- מקום– מפני מה נקרא שמו של אלוהים מקום?
הבחירות המקומיות מציפות בנו את הסוגייה של "מקום". נשאל את עצמינו, לאן אנו שייכים באופן הכי קרוב ומיידי. מקום אינו רק מרחב פיזי, מקום בעולם הוא התנאי הבסיסי עבור כל יצור חי להתקיים בעולם. הצורך במקום בעולם – על אמונותיי, דעותיי, מגדרי, הלאום שלי והדת שלי, הוא אחד מהצרכים העמוקים ביותר של האדם. זכות הקיום אינה רק זכות אבסטרקטית, היא מבטאת את תחושת השייכות, את היותנו חלק, את ההכרה במהות של כל אחד מאתנו במובנים רבים. הקיום שלי בעולם, המקום שלי בעולם, מבטא את האמת העמוקה ביותר שלי, את ציפור נפש שלי ואת האופן שבו אלוהים מתקיים דרכי בעולם.
בנוסף, אחד משמות האל הוא : "מקום"
המדרש בבראשית רבה מפרש את הפסוק מפרשת ויצא "ויפגע במקום" ואומר כך : "מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראים אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו"
על פי המדרש המהפכני הזה, אלוהים נקרא "מקום" משום שהוא מתקיים בעולם. הוא אינו רק בשמיים. ועם זאת, העולם אינו מצמצם אותו והוא מעבר לכל מרחב וזמן.
הבחירות המקומיות אם כן, אינן רק סוגיה בירוקרטית מוניציפאלית, מדובר במצווה ערכית מוסרית ואף דתית, שמבטאת את האופן בו אני בוחרת לקיים את הקשר שלי עם האמונות שלי, ואת היכולת שלי להשפיע ולעצב את העולם בו אני חיה.
- בחירה – בית הבחירה
"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים טז' טז')
אחד משמותיו של בית המקדש הוא "בית הבחירה". על הכינוי הזה מרחיב הרמב"ם שאף כותב את הלכות בית הבחירה. חוקרי הלכה חקרו ומצאו כי ישנן למעשה שתי הלכות נפרדות שחלקן קשורות לבניית מקדש בהר הבית – וזה הוא בית הבחירה, המקום שאותו בחר ה'. השנייה, להקמת בית להקרבת קורבנות, שעליו נאמר: "ועשו לי מקדש" זאת אומרת שיש שני פנים למשכן: הפן הראשון הוא- מקדש, ואילו הפן השני – בית הבחירה. לדוגמא- הרמב"ן, בפירושו על התורה בפסוק י"א, מתלבט האם משמעות הפסוק היא שאין מצוות עליה לרגל, אלא במקדש ולא במשכן. מסתבר כי ביאור ההתלבטות הוא: האם עיקר העלייה לרגל הוא עבור הקרבת הקורבנות, שאז היא הלכה בהלכות בית המקדש, או שהעלייה לרגל היא דווקא למקום אשר בחר ה', שאז היא הלכה בהלכות בית הבחירה, ושייכת רק במקום הנבחר.
אם נרחיב את הפרשנות לבית המקדש כמקום שקשור לבחירה, ואם נראה בבחירה בחירה הדדית של האל והאדם, נמצא ששניהם בוחרים להיפגש ולקחת אחריות על הבית המשותף, ונוכל ללמוד כמה חשובה הבחירה. הבחירה היא הדרך להתחבר, ולא לברוח. היא הדרך להשתתף בעיצוב הבריאה היא מימוש צלם האלוהים שבנו.
ערב הבחירות אנו מבקשים משכן שנבחר ע"י כל העם, משכן ראוי, ומשכן מייצג. משכן שמתחשב בצרכים של כולם. לשם כך עלינו לבחור ולא לברוח, עלינו לממש את זכות הבחירה.
- חושן
פרשת "תצווה" עוסקת הרבה מאוד בבגדי הכהן הגדול, אפוד, אבנט רימונים, ועוד.
ניתן היה לומר שזו פרשה על מעמדות ואופנה, אבל בעצם מדובר על עיצוב דמותו של הכהן הגדול שמייצג ומכיל את העם. פריט הלבוש המעניין ביותר הוא החושן שעליו היו כתובים שנים עשר שמות שבטי בני ישראל.
שלוש פעמים מוזכר בפרשה כשהחושן היה על הלב של אהרון:
"ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו אל הקדש לזכרון לפני ה'"
ונתת… והיו על לב אהרן… ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני השם תמיד" [שמות כ"ח].
נשאלת השאלה מדוע חוזרים על הציווי לשים את החושן על הלב כ"כ הרבה פעמים בפרק אחד?
שלושת ה'על לבו', 'על לב', ו'על לבו', אינם מקום, ואינם לבוש. זהו תפקיד-זהו יעוד!
המקרא מבהיר לנו שאין מדובר בפריט לבוש שמניחים על החזה או על הכתפיים בלבד – אלא על הלב. לא פשוט לשאת שנים עשר שבטים שונים, עם צרכים שונים, ואף לעיתים מנוגדים על לב אחד.
בשביל זה צריך לא רק אהבת ישראל אמיתית, אלא ראייה מורכבת ואחדותית של המציאות.
השבת, כשאנו עומדים ערב הבחירה לרשויות המקומיות, אנו רוצים לדאוג שתבחר הנהגה ראויה, סובלנית ופלורליסטית. כזו שמאפשרת מקום לזרמים שונים ביהדות ולאזרחים יהודים וערבים. כזו הדוגלת בערכים של שוויון, כבוד וסולידריות.
מקום, בחירה, הנהגה שנושאת את כל העם על הלב שלה. הפרשה שלנו, העיסוק במשכן ובכהונה, מראה לנו כמה המסורת היהודית מאמינה בשותפות האדם ובאחריותו לגורל העם והעולם.
ערב הבחירות, חשוב שנזכור- שאל לנו להיות ספונים בעולמנו הצר, זוהי חובתנו היהודית והמוסרית לקחת אחריות על המרחב המקומי והציבורי, על ההנהגה הנבחרת, והעתיד שלנו כאן. חשוב שנממש את זכות הבחירה.
צאו להצביע!
שבת שלום.