fbpx

פורום יהדות ישראלית בחיפה

המודל של רשות הרבים בירושלים קיים כבר כ-20 שנים. הוא עבר תהפוכות רבות עד שהפך להיות מודל יציב ובר קיימא. רשות הרבים היום היא בית ל-20 ארגוני יהדות ישראלית בירושלים, ויחד אתם, היא מקדמת אג'נדה יהודית-ישראלית ברחבי העיר. היא מעודדת שיתופי פעולה בין ארגוניים, יוזמת מהלכים כלל עירוניים סביב מעגל השנה היהודי ברחבי העיר, מקדמת פרוייקטים משותפים באופן הדוק עם גורמים בעיריית ירושלים ומפעילה מפגשים של שיח והפרייה הדדית בין הארגונים הפועלים בעיר. ירושלים אמנם עשירה בארגונים פלורליסטיים הנותנים נופך יהודי מגוון לחיים הרוחניים בעיר, אולם בעשורים האחרונים אנו עדים ליותר ויותר ביקוש ליהדות ישראלית פתוחה ומקבלת בערים שונות ובאזורים שונים ברחבי הארץ. ולכן אך טבעי שהתארגנויות דומות יצמחו גם מחוץ לעיר הבירה. 

המחשבה על הפיכת הפורום הירושלמי המוצלח למודל לערים נוספות ברחבי הארץ קיימת כבר שנים ארוכות, ואכן, לאורך השנים התקיימו מספר נסיונות להוביל מהלך כלל ארצי, ומטעמים שונים הדבר לא יצא אל הפועל. 

אבל בשנה האחרונה, נוצרה הזדמנות לייצר רשתות דומות בשלושה איזורים נוספים בישראל: דרום, צפון ותל אביב. לרשות הרבים, שראתה את עצמה כאחות גדולה המבקשת להצמיח גם את האחיות הצעירות יותר, חברה פדרציית ניו יורק שהבינה את הפוטנציאל האדיר הגלום ברשתות דומות ברחבי הארץ, וכך נוצרה הזדמנות להרים את הניסיונות הקודמים ולקחת אותם אל השלב הבא שלהם.

בסדרת כתבות יצאנו לחקור שלוש מהמובילות שבהן, והפעם נפגשנו עם אילנה עבו גולן

עם אילנה עבו גולן, שחקנית ותיקה בשדה היהדות הישראלית הארצי שהתמנתה באחרונה לנהל את יחדה חיפה, כדי להבין ממנה מה האתגרים העומדים בפני הרשת וכיצד היא וחבריה לרשת מתמודדים איתם. אילנה בוחרת להתחיל דווקא בהיסטוריה של הקואליציה הזו ובדרך הפתלתלה שעברה עד כה:

"רעיון לקואליציה אזורית של ארגונים שונים בצפון אינו חדש. הוא קיים כבר לא מעט שנים. הפוטנציאל ברור, וכך גם היתרונות של שיתופי פעולה. במשך השנים היו שיתופי פעולה סביב אירועים בעיקר בדחיפה של שותפות חיפה בוסטון, אך יחד עם זאת, בעומסים היומיומיים שאנו רגילים אליהם, קשה למצוא את הזמן להרים קואליציה כזו.  

עם כניסתו של הרב דובי חיון למועצת העיר חיפה, ב-2019, דברים התחילו לזוז. הרב חיון שהתמנה כסגן ראשת העיר, עינת קאליש, שם את נושא היהדות הישראלית בראש סדר עדיפויותיו, והתחיל להשקיע תקציבים, מה שנתן דחיפה גדולה לתחום. הדחיפה הזו הובילה את שיתופי הפעולה לקפוץ רמה אחת מעל מה שהיה קודם לכן. נוצרו חיבורים משמעותיים, נוצר מעגל ברור של שותפים – ארגונים, יזמים קהילתיים וקהילות שרצו להיות חלק ולטוות יחד תכנית פעולה. גיבשנו חזון משותף והתקציבים אפשרו לנו ליישם אותה. חשוב לציין לטובה גם את אנשי מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי שהבינו את הפוטנציאל ותמכו במהלך הזה."

מתי את נכנסת לתמונה?

"אני הייתי בתמונה כל הזמן, אני כאמור שחקנית ותיקה בשדה הזה. אבל בתקופה הזאת המעורבות האישית שלי, שגם ככה הייתה גבוהה, עלתה עוד שלב. התחלתי לרכז את המעגל והתמניתי ליו"רית שלו בהתנדבות. דברים התקדמו בכיוון הנכון."

נשמע מקסים. 

"כן. באמת היה מקסים. אבל אז חלה תפנית דרמטית בעלילה. בבת אחת, הגיעו הפיטורים הטראומתיים של הרב דובי מתפקידו כסגן ראש העיר ותור הזהב בעירייה נגמר. הברזים נסגרו ואירועים שתוכננו לא יכול לצאת אל הפועל בהיעדר תקציבים; המכה הזו השפיעה גם על מצב הרוח. שאלנו את עצמנו איך ממשיכים מכאן בהיעדר תקציבים" 

וואו. איך התרוממתם מכאן?

"אז ככה. אמנם התקציבים נסגרו, אבל בכל זאת נוצר שם משהו שאי אפשר היה כבר להחזיר אחורה. המעגל נוצר, הרצון לפעול יחד היה קיים והכל נשאר על אש קטנה. ואז הגיעו רשות הרבים, האחות הגדולה מירושלים, עם הצעה מעניינת."

"ההצעה המעניינת כללה כמה רגליים; ראשית, תקציב לניהול הפורום, מה שכמובן עזר לי לפנות זמן לטובת העבודה שעשיתי עד כה בהתנדבות, וגם לרתום שחקן חיזוק נוסף ומשמעותי לפורום. גייסתי את שחר טננבאום, מי שהיה היועץ הפרלמנטרי של נעמה לזימי, ויודע היטב איך לעבוד עם מערכות פוליטיות ועם רשויות עירוניות.  הוא הוגדר כאיש שלנו בעירייה, והוא יוצר שם חיבורים משמעותיים שמאפשרים לנו לפעול. הרגליים הנוספות שקיבלנו הן תקציב פעילויות וליווי שוטף. כל זה ביחד מאפשר לנו לחזור לעבוד במלוא הכוח."

אז בעצם, התשתית הייתה כבר קיימת, ורשות הרבים פשוט נכנסו ונתנו את הדחיפה?

"כן, אפשר לתאר זאת כך. אבל עינבר ובת אל נותנות לנו כל כך הרבה יותר מזה. הן מעניקות מעטפת שלמה של ליווי והכוונה. יש להן ניסיון רב בקואליציה הירושלמית הוותיקה, מה שמאפשר להן לעזור לנו להימנע ממהמורות שבדרך. הליווי כולל חשיבה על המסגרת הארגונית הנדרשת, על הגדרת יעדים ומטרות בדרך. 

מה היה הצעד הראשון שלך כיו"רית היוזמה?

"אני מאמינה שלפני שמתחילים לפעול, צריך לשבת עם השותפים ולחשוב מה רוצים להשיג, ואכן, ככה התחלתי. כינסתי כמה אנשים להתייעצות על מסמך עבודה אשר יוצג בקרוב למעגל הרחב, ואחרי שיזכה לאמון המעגל הרחב, יהווה תכנית עבודה לשנה הקרובה. 

בנוסף, אי אפשר היה שלא להתייחס למצב הקשה בו אנו נמצאים. המלחמה בישראל משפיעה מטבע הדברים על כולנו, וכך יצאנו בסדרת חוסן רוחנית קהילתית יחד עם הרבה דליה שחם ועם יונתן קונדה, אירוע שמחזק את הקהילות בזמנים קשים אלו." 

לפני סיום, מה האיחול שלך למעגל השותפים, לעיר חיפה ולמחוז הצפון?

"אנו בימים מורכבים. אני תקווה שנצליח לתרום את חלקנו בקהילה של מחוז הצפון ושל חיפה, לסייע לחוסן הקהילתי ולהתמודדות בזמן המלחמה. אני רוצה שהנושא יהיה חלק מסדר היום הציבורי החיפאי, שתהיה השפעה של הפעילות שלנו על המרחב הציבורי (זאת הסיבה שאני רצה למועצת העיר בבחירות הקרבות) לא רק בזמן מלחמה, אלא גם אחריה, ואני חושבת על היום שאחרי.ברמה הלאומית. הדיבורים על מלחמה בצפון כשחיפה במרכז מדאיגה. כמו כל עם ישראל, אני מאחלת לנו שתימצא בישראל ההנהגה המתאימה להתמודד עם המצב הנוראי שנקלענו אליו. אנו, מהמקום הצנוע שלנו, נעשה הכל כדי לתמוך ולחזק."