רשות בכל רשות – פורום יהדות ישראלית בנגב
המודל של רשות הרבים בירושלים קיים כבר מעל 13 שנים. הוא עבר תהפוכות רבות עד שהפך להיות מודל יציב ובר קיימא. רשות הרבים היום היא בית למעל 30 ארגוני יהדות ישראלית ו 30 קהילות בירושלים, ויחד אתם, היא מעצבת את המרחב הציבורי הירושלמי, בקידום יהדות מתונה ועיר פתוחה לכל באיה.. היא מעודדת שיתופי פעולה בין ארגוניים, יוזמת מהלכים כלל עירוניים סביב מעגל השנה היהודי ברחבי העיר, מקדמת פרויקטים משותפים באופן הדוק עם גורמים בעיריית ירושלים ומפעילה מפגשים של שיח והפרייה הדדית בין הארגונים הפועלים בעיר. ירושלים אמנם עשירה בארגונים פלורליסטיים הנותנים נופך יהודי מגוון לחיים הרוחניים בעיר, אולם בעשורים האחרונים אנו עדים ליותר ויותר ביקוש ליהדות ישראלית פתוחה ומקבלת בערים שונות ובאזורים שונים ברחבי הארץ. ולכן אך טבעי שהתארגנויות דומות יצמחו גם מחוץ לעיר הבירה.
המחשבה על הפיכת הפורום הירושלמי המוצלח למודל לערים נוספות ברחבי הארץ קיימת כבר שנים ארוכות, ואכן, לאורך השנים התקיימו מספר ניסיונות להוביל מהלך כלל ארצי, ומטעמים שונים הדבר לא יצא אל הפועל. אבל בשנה האחרונה, נוצרה הזדמנות לייצר רשתות דומות בשלושה אזורים נוספים בישראל: דרום, צפון ותל אביב. לרשות הרבים, שראתה את עצמה כאחות גדולה המבקשת להצמיח גם את האחיות הצעירות יותר, חברה קרן משפחת גלייזר ופדרציית ניו יורק שהבינו את הפוטנציאל האדיר הגלום ברשתות דומות ברחבי הארץ, וכך נוצרה הזדמנות להרים את הניסיונות הקודמים ולקחת אותם אל השלב הבא שלהם.
בסדרת כתבות יצאנו לחקור שלוש מהמובילות שבהן, והפעם נפגשנו עם ניר סבו, מנהל הרשת הדרומית כדי להבין ממנו מהם האתגרים העומדים בפניו וכיצד הוא מתמודד אתם.
ניר, ספר לנו על עצמך.
"אני ניר, בן 39 ותושב באר שבע כבר 19 שנה. הגעתי עם גרעין נח"ל לעיר ב-2005 ומאז אני כאן. אני עוסק בחינוך ורואה עצמי כיזם חינוכי וקהילתי. בנוסף, הקמתי את משפחתי כאן. אני נשוי לחן, ילידת באר שבע, אב לברי בת הארבע ולנטע בן השנתיים. אני אוהב את העיר, מחובר אליה ומרגיש שהיא הבית שלי."
נשמע שתפקיד ניהול הפורום תפור עליך…
"כן, גם אני מרגיש ככה. הכניסה לתפקיד ניהול הפורום הייתה אך טבעית, והשתלבה עם שלל העיסוקים האחרים שלי."
איך הפורום בבאר שבע הוקם?
"הפורום בבאר שבע היה יוזמה של קבוצת נשים, אי אז ב2012 שזיהו אחת את השנייה כשותפות והתחילו לעבוד יחד על פרויקטים שונים. העבודה הייתה טובה ופורייה, ולאט לאט הפעילות שלנו צמחה וצברה תאוצה. זו הייתה יוזמה בלתי פורמלית, שצמחה מהשטח וכל העוסקים בה עשו זאת בהתנדבות מתוך אמונה גדולה בחשיבותה ואני חושב שזו הסיבה שהיא תפסה. עד היום יושבי ראש הפורום, שאיתם אני עובד צמוד, ממלאים תפקיד זה ללא שכר. הצלחנו לייסד כמה מסורות עירוניות, בעיקר סביב מעגל השנה היהודי – תיקון ליל שבועות עירוני ופלורליסטי כמיטב המסורת, קריאות מגילה ברוח יהודית ישראלית… כל ארגון וכל קהילה הביאו את נקודות החוזק שלהם, וכך נוצר שלם הגדול מסך חלקיו."
2019 נשמעת לי כמו שנה מוכרת, ולא לטובה…
"אכן, הקורונה שפרצה לחיינו השפיעה מטבע הדברים גם על היכולת שלנו לפעול במרחבים ציבוריים ובכלל. הכול המשיך לעבוד אבל עבר לאש קטנה. מה שכן, עד אז הצלחנו ליצור שיתופי פעולה חזקים עם כיוונים – חברת התרבות והפנאי של העירייה. נוצרו קשרים טובים שמאפשרים לנו עד היום לפעול יחד. למשל, רק בחנוכה האחרון הובלנו 8 הדלקות נרות ברחבי העיר, עם התכנים הייחודים לנו, השתתפות מעל 400 תושבים.ות בשלל הפעילות.
איך נראה שיתוף הפעולה הזה?
אנו עובדים ממש צמוד עם כיוונים – מרמת התכנון, ביחד עם רכזי כל אזור, ועד רמת הביצוע. הם נותנים את המעטפת ואנו יודעים להביא את התכנים של יהדות ישראלית. בינתיים זה נראה טוב.
כל זה היה קיים עוד קודם, לפני שרשות הרבים נכנסו לתמונה… אז מה החידוש שהם הביאו אתם?
"בספטמבר האחרון רשות הרבים הגיעו עם האנרגיות המחודשות שלהם, ועזרו לנו להרים מחדש את כל התשתית הזו. עינבר ובת אל מספקות את המעטפת הארגונית ואת הליווי התהליכי. הן הביאו גם תקציבים שאפשרו לנו לטוות מחדש את החיבורים בין הארגונים והפעילים השונים וביננו לבין העירייה. רשות הרבים ללא ספק מהוות השראה גדולה לפעילות שלנו ומאפשרות חלק גדול ממנה."
באר שבע היא עיר שספגה לא מעט במהלך המלחמה, והיום היא גם קולטת מפונים רבים. האם אתם מרגישים את זה?
"ללא ספק. חלק גדול מהעשייה שלנו מוקדש לנזקי המלחמה. עשינו הערכה והבנו שהערך המוסף שלנו בתוך הסיטואציה היא לתת חיזוק רוחני לקהילות ולצוותים. וכך מצאנו את עצמנו עושים אירוע הוקרה לצוותי המחלקות בביה"ח סורוקה – א.נשים שעשו ועדיין עושים עבודת קודש של ממש עם הפצועים ועם החטופים שחזרו. באירוע שמנו דגש על חיזוק רוחני. ניסינו לתת תכנים שיפיחו תקווה, דרך חיבור למקורות.
בנוסף, השתתפנו במערך הקליטה לקהילת קיבוץ נירים הנקלטים בבאר שבע ממש בימים אלו. גם שם הדגש הוא על חיזוק רוחני. קהילת נירים, למרות כל מה שהיא עברה מאז אותה שבת שחורה, חזקה ומתמודדת. אנחנו מסייעים גם שם כמיטב יכולתנו, אבל מבינים שהערך המוסף האמיתי שלנו הוא בעולם הרוחני."
לסיכום, מה תאחל לפורום יהדות ישראלית בנגב?
"אני מקווה שבתוך חמש שנים נהיה כבר פורום יציב, עם כ20-25 ארגונים חברים, עם תכנית שנתית מסודרת ומתקוצבת, ועם שיתופי פעולה מובנים עם עיריית באר שבע ועם הרשויות המקומיות בנגב."