fbpx

חג הסיגד חל בכ"ט בחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובו מבקשים מחילה מאלוהים. הוא מהווה מעין השלמה ליום כיפור – בעוד ביום כיפור התפילות ובקשת המחילה הן פרטיות, חשבון הנפש בחג הסיגד הוא ציבורי. הערגה לציון היא שעומדת בבסיס החג, ובתפילות מביעים תקווה לחידוש הברית וכמיהה לעלות לירושלים.

המשמעות המילולית של המילה "סיגד" היא השתטחות. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד הר סיני וממעמד האֲמָנָה שנערך בתקופת עזרא ונחמיה. בבסיס הטקס בחג הסיגד מוזכר האירוע שבו עזרא ונחמיה הביעו חרטה והשתחוו על מנת לאשר מחדש את הברית עם אלוהים, בהגיעם מבלל לירושלים. בעבר, היו חוגגים אותו באתיופיה בעלייה המונית להר גבוה, ובפסגתו הקסים (אנשי הדת), נשאו תפילות מיוחדות, שתוכנן עסק בחזרה בתשובה, בבקשת מחילה ואת הערגה לירושלים. חלק מהמטפסים על ההר נשאו אבנים, זכר לחורבן הבית ולכניעה בפני האל, וחלק גזרו על עצמם צום בפסגה. הדרשה האחרונה על ההר נחתמה בברכה שיזכו להגיע לירושלים, ושינתה את טון היום לטון של שמחה ונחמה. עם סיום התפילות, תהלוכה בליווי כלי נגינה הובילה את המשתתפים חזרה לבית התפילה – לסעודה חגיגית, שירה וריקודים לשבירת הצום.

חג הסיגד בישראל

אמנם מרבית הקהילה האתיופית כבר עלתה לארץ, אך החג עודנו נחגג ומצוין בישראל, ובשנת 2008 נקבע כחג רשמי בישראל וכיום בחירה. העלייה לפסגת ההר באתיופיה הומרה בתהלוכה וטקס בפסגת טיילת ארמון הנציב בירושלים, המשקיפה על העיר העתיקה, וכן בתפילות מיוחדות בכותל המערבי. נוסף על האירועים המסורתיים, בשנים האחרונות גופי תרבות שונים הרימו את הכפפה ומציינים את חג הסיגד באירועים שמעלים על נס את התרבות האתיופית. באופן זה, נשמר הקשר של הקהילה האתיופית עם ההיסטוריה והמסורות, והחברה הישראלית זוכה לאמץ לתוכה עוד נדבך של התרבות היהודית המסועפת.

חגיגות הסיגד השבוע בירושלים:

למערכי שיעור, פעילויות ומאמרים על חג הסיגד באתר "הלו"ז העברי" לחצו כאן

הכתבה נעשתה בסיוע אתר אגודת יהודי אתיופיה ואתר הלו"ז העברי

Photo: Alex Iby on Unsplash